Slide 1
Slide 1
Slide 1
Slide 1
  • ראשי
  • הרכבי השיפוט במשפט תעבורה

טופס יצירת קשר

לקבלת ייעוץ ראשוני ללא התחייבות, השאירו פרטים כעת:

יש לוודא את תקינות הפרטים אשר הוזנו

loading animated gif
X

תודה!

פרטייך התקבלו בהצלחה,
צוות המשרד ייצור עמך קשר בקרוב.

הרכבי השיפוט במשפט תעבורה

 

הרכבי השופטים בתיקי תעבורה

 

 

ערעורים על פסקי-דין של שופטי תעבורה נדונים על ידי שופט יחיד בבית המשפט המחוזי. רק כאשר מדובר בערעור על פסק דין בתיק תאונת דרכים קטלנית, הערעור יישמע בהרכב של שלושה שופטים. השופטים בערכאת הערעור לא התמחו בדרך כלל במשפט התעבורה, להבדיל למשל מדיינים בבית הדין הארצי לעבודה, אשר מומחיותם היא בתחום דיני העבודה.

 

בתחום התעבורה, הערעור על פסק דין שנתן שופט מקצועי לתעבורה נדון כאמור על ידי שופטים המכהנים בבית המשפט המחוזי. אלו דנים במכלול של תחומי משפט, כך שבאופן שרירותי נקבעים בפניהם גם ערעורי תעבורה. בבית המשפט המחוזי בתל אביב נדונים בדרך כלל ערעורי התעבורה בפני שופטים, אשר קיבלו על עצמם לדון בתיקים אלו במשך עונת משפט שלמה או לעתים מספר עונות. דבר, שיש בו כמובן לסייע לשופט בית המשפט המחוזי לרכוש ניסיון בתחום מיוחד זה.

 

חשוב מאוד להדגיש, כי נאשם המערער על חומרת העונש אינו מסתכן בהחמרה נוספת של העונש על ידי ערכאת הערעור. בית המשפט המחוזי הדן בערעור, מוסמך להחמיר בעונש רק אם הפרקליטות מערערת על קולת העונש. כאמור, אם הנאשם מערער והתביעה איננה מערערת הרי שלכל היותר ערעורו יידחה, אך העונש שהוטל עליו לא יוחמר בכל מקרה.

 

לעתים, אם כי נדירות, יכול תיק להתגלגל מבית המשפט לתעבורה לבית המשפט המחוזי, חזרה לבית המשפט לתעבורה וחזרה נוספת לבית המשפט המחוזי. ראוי לציין, לעניין זה את גלגולו של תיק, שהתייחסנו אליו קודם בקשר לאחריות נאשם הפוגע עם רכבו בהולך רגל.

 

דוגמה : העד אותר לאחר הרשעה בתאונת דרכים קטלנית – המחוזי ביטל את ההרשעה

 

נהג הואשם בגרימת תאונת דרכים קטלנית, שכתוצאה ממנה נגרם כאמור מותו של הולך רגל. לפי כתב האישום, שהוגש לבית המשפט לתעבורה בחיפה ונדון בפני השופט יגיב פוקס, הנאשם נהג את רכבו ברחוב אלנבי בחיפה מכיוון מזרח לכיוון הים. בהמשך הדרך, פגע בהולך רגל שחצה את כל רוחב הכביש משמאל לימין וגרם למותו. השופט פוקס הרשיע את הנאשם וגזר עליו פסילה לתקופה של 5 שנים ועבודות שירות לתקופה של שישה חודשים.

 

לאחר שהנהג הורשע, איתר הנאשם בעזרת חבר עדת ראייה. העדה התגוררה בדירה שהייתה מצויה הייתה בקומה גבוהה בבית משותף, וממנה ניתן היה להשקיף אל מקום האירוע, מעבר החצייה. לפי דברי אותה עדה, היא הבחינה בבירור בהולך רגל קשיש לבוש בגדים שחורים החוצה את הכביש מימין לשמאל, שהוא כיוון נסיעת הנאשם ולא משמאל לימין. במילים אחרות, הולך הרגל רק החל בחצייה ונפגע ולא חצה את כל רוחב הכביש.

 

סניגורו של הנהג החתים את העדה על תצהיר וערער על ההרשעה לבית המשפט המחוזי בחיפה בהסתמך על התצהיר. הערעור נשמע בהרכב שלושה שופטים. הסניגור ביקש משופטי בית המשפט המחוזי לבטל את ההרשעה ולהחזיר את התיק לשופט התעבורה על מנת שהשופט ישמע את העדה ואם יתרשם שעדותה היא עדות אמת, יזכה את המערער. נציגת הפרקליטות התנגדה בכל תוקף לבקשה והדגישה כי הפנייה לעדה נעשתה רק לאחר שהמערער הורשע, ולכן המדובר בעדות כבושה (עדות שלא נמסרה מיידית ולכן המשקל שנותנים לה קטן. זאת ועוד אמרה שאין היום כל הצדקה לדעתה לבטל את ההרשעה, מה גם שהמערער יכול היה לפנות לאותה עדה מיד לאחר התאונה הקטלנית.

 

אב בית הדין, השופט אמנון כרמי, קיבל את טיעוני הסניגור לפיהם: ייתכן שדחיית הערעור והנצחת ההרשעה עלולה לגרום לתוצאה לא צודקת. זאת, גם אם נכון הדבר שהמערער נזכר לחפש עדים, שיכולים לחלץ אותו מהרשעה רק לאחר שמשפטו הסתיים, וגם אם בנסיבות כאלו לא מוצדק, כי בית המשפט יבטל פסק דין שניתן לאחר שמיעת כל עדי ההגנה.

 

חרף התנגדותה העיקשת של הפרקליטות, התקבל כאמור הערעור והתיק הוחזר לדיון מחדש בפני השופט יגיב פוקס. הסניגור ביקש מהשופט לאפשר לו להעמיד לעדות את חברו של המערער אשר התדפק על דלתות השכנים ואיתר את העדה, זאת על מנת שיוכל להיחקר נגדית על ידי הפרקליט לגבי הדרך שבה איתר את העדה. השופט פוקס לא קיבל את הבקשה, משום שערכאת הערעור הורתה לו לשמוע עד אחד בלבד.

 

לאחר שהעדה נחקרה על תצהירה על ידי בא כוח התביעה, פסק השופט יגיב פוקס כי הוא אינו מאמין לה. לאור זאת, הרשיע את המערער מחדש והטיל על המערער את אותו עונש. הסניגור לא אמר נואש וערער שוב לבית המשפט המחוזי בחיפה, הפעם בטענה אחרת שלפיה מוצדק היה לזכות את המערער. זאת, בהסתמך על עדותו שלפיה ייתכן כי הולך הרגל חצה בין מכוניות נוסעות, ולכן לא ניתן היה לראותו למרות שחצה את הכביש משמאל לימין.

 

גם הפעם קיבל בית המשפט המחוזי בחיפה את הערעור (מנחם בלום, ע.פ. 468/88) וזיכה את המערער מכל אשם. השופט מלכיאל סלוצקי שכתב את פסק הדין ציין, כי השערתו של המערער היא הגיונית וכיוון שלא הוכח אחרת זכאי הנהג המערער ליהנות מהספק.
 

להערכת סיכוייך ללא חיוב או יצירת קשר לחץ/י כאן